מדיניות
אחריות חברתית
חיזוק החברה
ישראל היא אנחנו
ישראל חלק מהעולם
העתיד
אחריות חברתית
שוויון על ידי שילוב
השוויון האנושי הבסיסי מקנה לכל אדם זכויות אנוש ולכל אזרח במדינה זכויות אזרח.
חובה לדחות את מודל השוויון הכפוי הקומוניסטי כיוון שהוא מדכא את היוזמה האנושית כמנוע לצמיחה, וכן חובה לדחות את מודל השוויון הנאו-ליברלי של שוויון הזדמנויות בלבד, בשל הרחבת הפערים הכלכליים שנלווית אליו ופרימת הריקמה החברתית.
השוויון שצריך לטפח עוסק בשילוב בחברה.
השוויון מתבטא גם במתן זכויות וחובות אזרחיות ופוליטיות, וגם במתן הזדמנות שווה ונגישות מלאה לשוק העבודה, לחינוך ולהשכלה. על מנת להגדיל את השוויון יש למנוע את ניתוקם מרצון ומאונס של שולי החברה. ניתוק חברתי ועוני נוטים לשכפל את עצמם וצריך להפעיל את כל האמצעים על מנת לאפשר הכשרה וחינוך למבוגרים, השתייכות לכח העבודה ולא רק בעבודות חסרות עתיד. עלינו גם להגביל את הניתוק מרצון של בעלי המשאבים המרובים אל בועות החיים המסוגרות כך שישובו להיות חלק מהרקמה החברתית החיה
הקטנת פערים כלכליים
על מדינת ישראל לפעול לצמצום הפערים הכלכליים בחברה.
ריכוז ההון בידי מעטים כתוצאה מצמיחה מואצת, גורמת לנשירת חלקים נרחבים והולכים בחברה אל העוני. תהליך זה שובר את חוט השדרה של החברה. צמצום הפערים צריך להיעשות בעיקר על ידי הסרת מחסומים פיזיים ותרבותיים המונעים מאנשים להיות יצרניים יותר. הגדלת מספר האנשים היצרניים בחברה וכן שחרור יוזמה והקניית כישורים, תקטין את שכבת העוני ותגדיל את מעמד הביניים. מדיניות מיסים מאוזנת יותר, הגובה יותר מיסים מרווחי הון, וכן מהמשכורות הגבוהות מאוד והאסטרונומיות ופחות מהשכבות הנמוכות תאפשר ליותר אנשים להנות מיותר משאבים. על המדינה לפעול כגורם מרסן לחלוקת העושר הלא-הגיונית המתרחשת כאשר פועלים כוחות השוק בלבד.
הגנה על החלשים
הזכות האוניברסלית לאושר והחובה להקל על סבלו של הנזקק הינן מאושיות המוסר בתרבות שלנו.
המדינה צריכה לפעול באורח ישיר, באמצעות קיצבאות הביטוח הלאומי ומשרדי הממשלה, על מנת לספק את צורכי אלה שנמנעת מהם, בשל נסיבות חייהם, הנגישות לשוק העבודה.
בנוסף על כך המדינה נדרשת להקצות משאבים תקציביים ואנושיים לטיפול בילדי רחוב, נשים במקלטים, קשישים בודדים ונטולי הכנסה, סחר בנשים, נכים ומפגרים בודדים וללא כישורי עבודה
חיזוק החברה
עידוד כוחה של החברה האזרחית
הפרטה של תחומי חיים על ידי מכירתם למספר מצומצם של אנשים, המסחור הגובר של החיים, היאוש מהמערכת הפוליטית שאינה פועלת למען צורכי הכלל והשתלטות אופן המחשבה הצבאי על חיינו מביאה לדעיכתה של החברה האזרחית.
דעיכת החברה בישראל מתבטאת בהיחלשות תחושת הסולידריות הכללית בקהילות ובשכונות המגורים, בשיעורי פשיעה גבוהים, בהתפרקותן של משפחות ובתחושות גוברות של יאוש, בידוד וחוסר אונים.
על המדינה לסייע ליוזמה, למרץ ולכוחות הגלומים בחברה להירתם למטרות חברתיות רחבות. כל אימת שמספר אנשים מתאחדים כדי לקדם רעיון או מעשה, הם משלבים כוחות ומעצימים את כוחה של החברה האזרחית. במקומות בהם פושה העוני והניכור, יש את התועלת הגדולה ביותר מפעילות כזו. רשתות תמיכה חברתית, התארגנויות של עזרה-עצמית ופעילות למען איכות הסביבה צריכים לקבל את תמיכתה של המדינה.
עלינו לקדם מדיניות שתאפשר לצרכנים לרכוש מוצרים שיוצרו או יובאו על ידי עסקים שמונעים לא רק על ידי רווח לבעלי השליטה, אלא גם פועלים למען הקהילה בה הם חיים.
עלינו לחזק את המגוון האזרחי-תרבותי והאמנותי כמכשיר מכריע בביסוס תרבות הפנאי והזהות הישראלית המתחדשת.
צמצום תחומי הפעולה של השלטון
במעבר ממדינה ריכוזית למדינה מודרנית נדרש לצמצם את תחומי הפעולה של השלטון.
השלטון בישראל צריך להגביל את עצמו מעיסוק בתחומים שאותם יכולים למלא החברה האזרחית והשוק: חיי הפרט ואמונותיו, חופש הביטוי, חופש ליצירת קשרים בין אנשים, בניית הקהילה, תעשייה, חקלאות, תרבות ויצירה. הכנסת צריכה להמנע מחקיקת יתר המסדירה דברים שאין צורך להסדירם בחוק.
השלטון במדינת ישראל צריך להתרכז בתחומים שבהם הן החברה האזרחית והן כוחות השוק אינם יכולים לספק מענה הולם: צורכי ציבור קולקטיביים כמו ביטחון, תשתיות ורווחה, מסגרות ליישוב הדרישות השונות של בעלי אינטרסים (בתי משפט), וויסות השווקים לטובת הכלל ועידוד התחרות כאשר יש חשש מהשתלטות של מונופולים, הגנה על הזירה הציבורית בה ניתן לקיים חילופי דעות, פיתוח ההון האנושי באמצעות חינוך, שמירה על הסדר הציבורי, מעורבות ישירה בשוק כמעסיק, שמירה על איכות הסביבה, בריתות והסכמים עם מדינות אחרות, חתירה ליעדים כלל עולמיים, תמיכה בערכים ובנורמות המשותפות לציבור.
הגבלת כוחו של ההון
הסחר החופשי והגלובליזציה הינם כוחות מעצבים חזקים המעודדים יוזמה ויעילות, גורמים לצמיחה ומאפשרים מוביליות חברתית. תהליכי הצמיחה המואצים במשק חופשי גורמים בנוסף על כך, להגדלת הפערים הכלכליים ולריכוז הון בידי מעטים.
על מדינת ישראל למנוע בחקיקה ובמעשה את יכולתם של בעלי ההון מלהשתלט על חלקים בחיינו שאינם צריכים להיות ברי רכישה: הזירה הציבורית והתקשורת, השלטון, מונופולים טבעיים, אנשים (למשל עובדים זרים ועבדים), המנעות משירות צבאי, עבודת ילדים, ואיברי אדם.
ישראל היא אנחנו
קביעת גבולותיה של המדינה
במהלך העשורים האחרונים הושקעו רבים ממשאביה ומרצה של מדינת ישראל מחוץ לגבולותיה.
בניסיון להחזיק את השטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים נשלחו רבים וטובים מאזרחי המדינה אל מחוץ לגבולותיה והתיישבו ביישובים ביהודה, שומרון, בקעת הירדן, רצועת עזה, רמת הגולן ומדבר סיני (שפונה כעבור כעשור). מדינת ישראל השקיעה את מירב משאביה באזורים אלה במהלך שגוי שנכשל בעליל. על מדינת ישראל לקבוע את גבולותיה כך שיהיו ברי-הגנה, בעלי לגיטימיות בינלאומית ואם ניתן מוסכמים ולאפשר לאלה מביננו שהתיישבו מעבר לגבול לשוב אל ישראל הריבונית ולרכז את מאמצינו המשותפים בחיזוק המדינה.
שילוב של שוליים ופיתוח של מרכז
החברה הישראלית סובלת ממשבר זהות מתמשך כתוצאה מההרכב האנושי המגוון שלה, מההיסטוריה שלה ומההווה שלה.
ישראל הינה ארץ הגירה שניסתה לייצר זהות ישראלית "חדשה" ומנותקת משורשיה היהודיים המסורתיים, תוך ניכור מתגבר מהאוכלוסיה הערבית בתוכה.
החרדים - הנסוגים מהמודרניות אל עבר הסתגרות, הישראלים דוברי הרוסית המתרפקים על התרבות הרוסית הגדולה ועדיין לא מצאו את שייכותם, הערבים אזרחי ישראל המחזקים את הזהות הלאומית הפלסטינית שלהם יחד עם תהליכי חזרה לפונדמנטליזם מוסלמי, המזרחים עולי שנות החמישים והדור השני והשלישי, ובמיוחד הקבוצות שיושבו בפריפריה ה"משיבים עטרה ליושנה", המתנחלים האוחזים בגופם באמונה שיישוב ארץ ישראל השלמה הוא המקרב את הגאולה, וקבוצות אחרות בחברה החרדות מתהליכי השינוי העוברים על ישראל, משסעים את החברה האזרחית ומחלישים אותה. תהליכי השיבה לעבר, מחזקים זהות סקטוריאלית ומגבירים את תחושת השיוך אולם אינם נותנים מענה לאתגרים שהחברה המודרנית מציבה בפני חבריה.
עלינו לנצל כל דרך על מנת לאפשר לקבוצות מתבדלות למצוא את דרכם לחברה הכללית, בעיקר על ידי שילוב בשוק העבודה, הקצאת משאבים שתעודד חינוך להתמודדות עם אתגרי ההווה והעתיד, שיפור התשתיות הפיזיות, וקיצור המרחקים בין המרכז לפריפריה.
הזהות הישראלית המבוססת על צדק חברתי, קשר למולדת ונופיה, זכויות לאנשים וחובות אזרחיות, שילוב בקהילה והסכמה רחבה,תרבות ישראלית מתחדשת ופתוחה לתרבות היהודית העשירה והעתיקה, כמו גם לתרבות הערבית והמוסלמית, ולתרבות הליברלית והמודרנית הינם העוגנים שסביבם צריך לגבש את השייכות אל הכלל הישראלי.
עוצמה תרבותית ממגוון תרבותי
הקבוצות החשות שתרבותן מאוימת על ידי המדינה נוטות לייצר זהות חלופית לזהות הישראלית.
על המדינה לעודד את כל תרבותם המגוונת של אזרחיה, לאפשר להם לבטא אותה ולהנחיל אותה לילדיהם ולשלב אותה כחלק או בנוסף לזהות הישראלית ולתחושת השייכות לכלל.
ישראל חלק מהעולם
ישראל בעולם המודרני
הטכנולוגיה המודרנית מקצרת מרחקים גאוגרפיים, מרחיבה את נתיבי התקשורת האנושית, מאפשרת נגישות למידע מגוון.
הסחר החופשי מעודד יעילות כלכלית ונגישות למשאבים מרוחקים.
הטכנולוגיה המודרנית והסחר החופשי גם מחייבים את ישראל להיות חלק מהעולם המודרני ולהתמודד עם קצב שינוי גובר והולך וכן עם תהליכים של יבוא עוני לישראל (על ידי הבאת עובדים ומוצרים מארצות עניות). הצלחתם של אזרחי המדינה מותנית ביכולתה של ישראל להיערך לשינויים האלה.
על ישראל לחתור לבריתות והסכמים כלכליים עם ארצות הברית, האיחוד האירופאי ומדינות דמוקרטיות אחרות בעולם כאשר סיום השליטה של ישראל בעם הפלשתיני הינו תנאי הכרחי להצטרפותה המלאה של ישראל לעולם המודרני.
ישראל במזרח התיכון
בין ישראל לשכנותיה במזרח התיכון מתקיים שוני במשטר הפוליטי, במבנה הכלכלה, בהרכב ההכנסה לנפש, בלאום, בדת ובתרבות האזרחית.
כדי להבטיח את עתידה של מדינת ישראל ואת עתידו של העם היהודי עלינו לחתור להשלמה של מדינות המזרח התיכון עם קיומנו וכן ליחסי שכנות טובה עם המדינות המקיפות אותנו. עוצמתה של החברה בישראל ועוצמתו של צה"ל אל מול איומים פוטנציאלים ומעשי איבה וטרור, יקלו עלינו להגשים מטרה זו.
העתיד
השקעה בתשתית אנושית ופיזית
מדינת ישראל חייבת להבטיח לאזרחיה חינוך מתאים לאתגרי החברה המודרנית.
המדינה צריכה לאפשר חינוך חינם מגיל שלוש, לספק יום חינוך ארוך לתלמידים, לקדם את מערכת החינוך כך שבוגרי מערכת החינוך בכל מקום יזכו לתעודות בגרות. העקרונות של אוטונומיה חינוכית למוסדות החינוך ושל חופש הבחירה של הורים במוסדות החינוך של ילדיהם, חייבים להיות מגובים בפיתוח שירותי החינוך והעלאת רמתו באזורים מרוחקים ובקהילות עניות. חינוך אקדמי חינם צריך להיות זמין לכל.
מדינת ישראל צריכה להשקיע בתשתיות הפיזיות הנדרשות בהווה ובעתיד על מנת לענות על צרכי החברה המתפתחים. תשתיות תחבורה, מים, אנרגיה ותקשורת מאפשרות צמיחה ומגדילות את העושר של כולנו.
שמירה על איכות הסביבה הטבע והנוף
מדינת ישראל זקוקה למדיניות ברורה שתגביל את הצמיחה במקום בו היא פוגעת בסביבה וממשכנת את העתיד כדי להשיג רווחים קלים בהווה.
על המדינה לסייג את הפעילות הכלכלית בסייגים הנוגעים למדיניות לטווח הארוך בנושא פינוי אשפה, איכות המים, האוויר והמזון ושימור ערכי הטבע והנוף.
מדינת ישראל נזקקת לשיתוף פעולה אזורי שכן בעיות הסביבה אינן מכירות גבולות פוליטיים.
