אני רוצה לספר על עצמי, על מה אני עושה, ובעיקר למה.
מה עושה איש נבון בן 42, שיכול לבלות עם המשפחה, לטייל בעולם או לקרוא ספרים, בתוך הקלחת הפוליטית?
נוף ילדותי
נולדתי בקריית אתא, להורים צעירים ממעמד העובדים.
גדלתי בשכונה של אנשים עובדים. נוף ילדותי הראשון, השכונה ובית הספר, היו מקום טוב לצמוח בו, ומקום מצויין לעמוד מקרוב על מה שמתחולל בפריפריה הישראלית.
בנעורי למדתי בחוגים לילדים מחוננים וגם הייתי חניך ואחר כך מדריך בקן ה"שומר הצעיר". למדתי בבית הספר המקיף, רוגוזין, בקריית אתא, במגמת האלקטרוניקה. בחטיבת הביניים ובתיכון נתקלתי לראשונה, בעוצמה רבה, בילדים שלמדו חינוך בסיסי של לדפוק בפטישים ולנקות, במקום לפתוח ראש לעולם הרחב.
ראיתי ילדים שאף אחד לא נתן להם כלים או סיכוי להיות משהו אחר.
לימודים וצבא
סיימתי את בחינות הבגרות בגיל מוקדם יחסית, ובגיל 16 ומשהו התחלתי ללמוד בטכניון, במסגרת
העתודה האקדמית.
בחופשות מהלימודים שירתתי כחייל חי"ר ושירותי במלחמת לבנון הביא אותי לראשונה להפגנות פוליטיות, למען דמותה של המדינה. לאחר סיום הלימודים בהצטיינות וסיום קורס הקצינים, שירתתי בחיל האוויר כמהנדס תוכנה.
המשפחה שלי
במהלך שירותי הצבאי נישאתי לאורית, אהבת נעוריי מקריית אתא. יחד עברנו לגור באזור המרכז. היום אנחנו מנהלים משפחה קטנה ואוהבת יחד עם שני ילדינו אייל ויובל.
ההצלחה העיסקית
לאחר שהשתחררתי מהצבא, הקמתי בית תוכנה וייעוץ מערכות. כישוריי כמהנדס, איפשרו לי להיות המוח המתכנן והמבצע הראשי למערכות חשובות למדינת ישראל.
לא עברו שנים רבות והקמתי יחד עם שני חברים חברת הי טק בתחום התקשורת:
"גאיה תעשיות תוכנה". חברה שהוקמה מתוך חזון לעצב סביבת עבודה, בה נוכל לא רק להצטיין מבחינה מקצועית, אלא גם ובעיקר ליהנות. מקום בו לא רק הרווח הכספי הוא המניע, אלא גם שמחת החיים של האנשים ותחושת המשמעות והשייכות.
"גאיה" הצליחה מאד, גדלה במהירות מסחררת והוכפלה כמעט מדי שנה.
ממוצרי החברה הותקנו ברחבי העולם אצל לקוחות ישראליים ובינלאומיים בתחום התקשורת.
בשנת 2000 נקנתה החברה על ידי קומברס בכ-120 מיליון ₪. ובגיל 37, התפניתי לעסוק בפוליטיקה.
מעורבות חברתית
כאיש ציבור אני פועל לקדם את הנושאים החשובים בעיניי למדינת ישראל.
בשנים האחרונות נמניתי על מייסדי
שובי למען יציאה מעזה וממייסדי
התנועה הישראלית להתנתקות. תנועות אל-מפלגתיות שפועלות בכדי לסייע למשפחות המתנחלים להיקלט מחדש במדינת ישראל. במסגרת פעילות זו מקיימות התנועות פעילות ציבורית כגון: הפגנות, הצהרות ופגישות עם מקבלי החלטות, על מנת להאיץ את היציאה מעזה. .
פעילות ציבורית
כאיש ציבור אני פועל לקדם את הנושאים החשובים בעיניי למדינת ישראל.
בשנים האחרונות נמניתי על מייסדי
שובי למען יציאה מעזה וממייסדי
התנועה הישראלית להתנתקות. תנועות אל-מפלגתיות שפועלות בכדי לסייע למשפחות המתנחלים להיקלט מחדש במדינת ישראל. במסגרת פעילות זו מקיימות התנועות פעילות ציבורית כגון: הפגנות, הצהרות ופגישות עם מקבלי החלטות, על מנת להאיץ את היציאה מעזה.
איך נכנסתי לפוליטיקה?
הבחירות לראשות הממשלה ב- 2001 היו המפגש הקרוב הראשון שלי עם הפוליטיקה הלאומית. פעלתי במשך כחודשיים במטה המתנדבים של
אהוד ברק, ולאחר הבחירות סייעתי בלשכתו של
ח"כ שלמה בן עמי, לפני פרישתו. בפעילות הזו נחשפתי מקרוב אל הפוליטיקה הפנימית בתוך
מפלגת העבודה בתהליך התרסקותה.
בתחילת 2002 הקמתי,יחד עם חברים, את תנועת
"עבודה חדשה".
בתחילת 2002 הקמתי,יחד עם חברים, את תנועת
"עבודה חדשה".
פעלנו מתוך תחושה עמוקה שישראל צריכה "אוברול" רציני, והמנוף לשינוי מחייב
הצבת אלטרנטיבה ראויה לשלטון. "מפלגת העבודה" כאלטרנטיבה ראויה, לאחר רענון ערכיה ושינוי רדיקלי בהרכב האנושי שלה.
ב
"עבודה חדשה" קיימנו מאות חוגי בית ומפגשים בהם פגשנו אלפי אנשים מכל רחבי הארץ. צירפנו אלינו מתפקדים חדשים ל"
מפלגת העבודה", כאלפיים איש, מתוך יעד משותף לשנות את פניה והנהגתה.
הבחירות שהוקדמו, הקדימו אותנו. התמודדתי לרשימת
מפלגת העבודה, התמודדות קצרה ומרתקת בסופה השתלבתי בעשירייה הרביעית ברשימה לכנסת. לאחר הבחירות צירפנו כוחות עם תנועת
"הדור הבא".
אנו פועלים יחד כשהמטרה העומדת לנגד עינינו היא
להחזיר את מפלגת העבודה לשלטון.
.
אז למה אני בפוליטיקה?
המפגש עם המשבר הרב מערכתי בו נתונה ישראל מחייב אותי לצאת לפעולה.
כמעט כל מפגש עם אנשים ומקומות חושף אותי לעוד מפגעים מבניים רבים ולעוד מצוקות. המציאות הזו מתרגמת אצלי לשאלה
: איך עלי לפעול בכדי שישראל תהיה הבחירה הטבעית והראשונה של ילדי?
אני מאמין שאם אעשה כל מה שצריך, שאם אוכל לרתום עוד אנשים שידחפו באותו כיוון, אז אולי נצליח לשנות משהו במדינה האהובה שלנו.
ואם אולי אפשר, אז איך אפשר שלא?
קיבלתי הכרעה מאד אישית: אני רץ לכנסת.
לשלוח אנשים אחרים להנהיג זה רעיון טוב, רק שהוא לא עובד
. אני מאמין בכוחי לעצב מקום בפוליטיקה, לאנשים כמוני, שלא השררה מעניינת אותם, אלא הרצון לתרום וליהנות מן העשייה. אנשים שנהנים לאהוב ולשמוח, ויש להם יכולות מצוינות להוביל את המדינה קדימה.
אם יגיעו להנהגת המדינה הטובים שבאנשים, ויהיה להם מקום. דייני.
שלכם,
עופר קורנפלד
