נקודה שחורה
עופר קורנפלד
קול אל ערב
השיח הפוליטי בישראל כמעט ואינו נסוב על סוגיות כלכליות וחברתיות. הסיבה המרכזית לכך היא שהציר המרכזי של המערכת הפוליטית הינו הסכסוך הישראלי-ערבי
בחירתם של רבים מהאזרחים הערבים להימנע כליל מהשתתפות בבחירות ובמערכת הפוליטית מעכבת גם היא את הפיכתו של המאבק הכלכלי למאבק פוליטי. שוליותן המתמשכת של הסיעות הערביות בכנסת והעיסוק של חברי הכנסת הערבים בסוגיות לאומיות מחזקת מגמה זאת.
בנוסף על האפליה התקציבית רבת השנים נגד הציבור הערבי בישראל, נוספה בחמש שנות שלטונו של שרון גם פעולה כלכלית המכוונת ישירות נגדו. הקיצוץ בקצבאות הילדים והזקנה והפגיעה בכללי הזכאות לאבטלה ובדמי האבטלה הם שפגעו במיוחד באזרחים הערבים.
החל מתקציב 2005 גם בוטלה רטרואקטיבית נקודת הזיכוי לעובד שבן זוגו אינו עובד. כלומר, בחודש מאי השנה נוכו משכרם של העובדים שנשותיהן אינן עובדות כ-750 ₪ משכר הנטו שלהם, ומאותו חודש ואילך נוקו משכר הנטו שלהם כ-180 ₪ בכל חודש. ביטול נקודת הזיכוי הוא מס חדש המוטל בעיקר על המשפחות הערביות שבהן אחוז המשפחות עם מפרנס בודד הינו גדול יחסית.
מעמדן הכלכלי והחברתי של נשים הינו מאפיין רב משמעות לעוצמתה של חברה. במהלך הדור האחרון חל שינוי דרמטי בהיקף עבודתן של נשים בישראל. בשנת 1967 רק כרבע מהנשים הבוגרות בישראל עבדו לפרנסת המשפחה מחוץ לביתן, אולם בשנים האחרונות התקרב מספר הנשים השייכות לכוח העבודה למספר הגברים. שינוי זה בולט במיוחד בחברה היהודית. לעומת זאת כמעט 80% מהנשים הערביות בישראל עדיין עובדות רק במשק הבית ופרנסת המשפחה מוטלת ברובה על הגברים כמפרנסים יחידים.
העבודה של יותר נשים בישראל הינה אינטרס ראשון במעלה של ממשלת ישראל ושל כלל החברה הישראלית. ככל שנשים רבות יותר תעבודנה בשכר הוגן, יפחתו מימדי העוני ויגדלו הן ההון הפיזי והן ההון האנושי והשוויון. למרות זאת, נשים המבקשות לפרנס את משפחתן ולקדם את מעמדן נתקלות עדיין במחסומים. מחסומים אלה נובעים מכך שסביבת העבודה ותנאי העבודה עוצבו על ידי גברים בעולם שבו כמעט רק הגברים עבדו. בנוסף על כך, נתקלות נשים ערביות גם במחסומים הקשורים לחלוקה תרבותית חדה יותר של תפקידים בין נשים לגברים ושל שמרנות הנוגעת ליחסים בין המינים.
מדיניותו הכלכלית של אריאל שרון הינה עקבית לכל אורך שנות שלטונו. בחמש השנים האחרונות התחלפו כבר שלושה שרי אוצר שונים. על אף זאת המדיניות הכלכלית שהנהיגו בשוק העבודה היא מדיניות אחידה, הרסנית ואלימה. התמודדות עם בעיה חברתית כמו עבודת נשים בכלל ונשים ערביות בפרט מחייבת פעולת עומק נחושה ורגישה כדי ליצור את השינויים המבניים הנדרשים. במקום זה עלו הבולדוזרים של ראש הממשלה על האוכלוסייה בדמות העלאת מיסים וקיצוצים ברשת הביטחון החברתית. הרעב והייאוש דוחפים מאות אלפי אנשים לקושש עבודות בשכר עבדים בשוק נטול עבודה.
מדיניותו הכלכלית של שרון והקיצוץ בנקודת הזיכוי, המכוונת בעיקר כנגד הערבים, באותו זמן בו מיסים אחרים מקוצצים, מחייבת תגובת נגד פוליטית. אם יחזרו האזרחים הערבים להצביע בבחירות הכלליות ואם הסוגיות הכלכליות חברתיות יעמדו במרכז סדר היום הפוליטי שלהם, יוכלו הם להכריע את המאבק על עתידה של ישראל.
