כמה אתם משלמים על ביטחון?
עופר קורנפלד
ההוצאה הבטחונית לנפש בישראל היא הגבוהה בעולם: כל משק בית משלם עליה 30
אלף שקל * לאור זאת, ניתן היה לצפות שהדיון הציבורי בתקציב הבטחון לא יישאר בידי
קומץ כלכלנים ואנשי צבא
ההוצאה הבטחונית לנפש בישראל היא הגבוהה בעולם: 30 אלף שקל בשנה לכל משק
בית. ערב דיוני התקציב עולה השאלה האם ראוי לישראל להמשיך ולהשקיע משאבים כה רבים
בביטחון, והאם הביטחון שמושג באמצעות הכסף המושקע, מצדיק את מחירו הכלכלי.כל דיון
שכזה מן הראוי שיתחיל בעובדות: מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על הוצאות הביטחון
של ישראל, שפורסמו באוקטובר, עולה תמונה קשה שהוסתרה עד כה מעיני הציבור.
בפעם הראשונה חישבו בלמ"ס את עלות הביטחון המקיפה של ישראל. בנוסף
להוצאה הישירה על ביטחון חושבו גם ההוצאות הנוספות של המשק הישראלי על ביטחון כגון
עלות החובה והמילואים, המיקלוט ומלאי החירום, וההוצאות הבטחוניות הנוספות של
המשרדים האזרחיים. מנתונים אלה עולה כי בעשור שבין 1994-2003 התייצבו הוצאות
הביטחון הכוללות של ישראל על כ-52 מיליארד בשנה. באותו עשור היוותה ההוצאה הכוללת
על הביטחון של ישראל כ-11% מהתמ"ג.עוד עולה מדו"ח הלמ"ס כי בהשוואה בין לאומית
ההוצאה הישירה לביטחון של ישראל במונחי תמ"ג גבוהה פי 3 עד 10 מההוצאה במדינות
המתועשות. ארצות הברית ובריטניה למשל, מוציאות לביטחונן כ-3% מהתמ"ג.
ניתן היה לדמיין כי במדינה שבה כל משפחה, באמצעות תשלומי המסים, מוציאה
סכומי עתק כאלה על ביטחון, יתנהל דיון ציבורי ער במבנה תקציב הביטחון ויעדיו. לרוע
מזלנו, אין הדבר כך. תקציב הביטחון של ישראל מנוהל כקופסא שחורה שבה קבורים גם
הפרוייקטים הסודיים ביותר וגם הבזבוזים המיותרים ביותר. רק בפני קומץ כלכלנים ואנשי
צבא, נחשפת האמת העירומה של מבנהו הפנימי של תקציב הביטחון. למשלמי המסים לא נותר
אלא להבחין כי בכל סכום הכסף העצום הזה לא הצליחו אזרחי ישראל לזכות אפילו בביטחון
האישי המינימלי.
העשור האחרון הינו עשור שחלו בו שינויים גאו-פוליטיים ניכרים. רוב
השינויים האלה הקטינו את הסיכונים הבטחוניים של מדינת ישראל. הסכם השלום עם ירדן,
חיסול צבאה של עירק והתמוטטותו של הצבא הסורי, הינם רק חלק מהשינויים שגרמו
להחלשותה של החזית המזרחית וחיזקו את בטחונה של ישראל. למרבה הפלא, על אף השינויים
הניכרים נשמרו הוצאות הביטחון של ישראל ברמתם הגבוהה מאוד.
ההוצאה החריגה של ישראל על ביטחון יוצרת לה בעיה כלכלית-פוליטית מרכזית.
המשאבים המושקעים בביטחון חסרים במקומות אחרים. למדינת ישראל פיגור עצום בהשקעה
בתשתיות מעודדות צמיחה לעומת המדינות המתועשות. כתוצאה מכך בעשורים האחרונים,
הצמיחה לנפש בישראל מדדה סביב אחוז אחד בשנה. אחוז צמיחה כזה שהינו חצי מהמקובל
בעולם המערבי, גורם לפתיחת פערים כלכליים ולהתדרדרותה של הכלכלה הישראלית אל עבר
העולם העני.
קיצוץ של רבע מתקציב הביטחון בעשור האחרון היה מזרים למשק הישראלי עוד
כמאה מילארד שקל. עם תוספת כזו ניתן היה לכונן מחדש את המשק הישראלי כך שיתאים
לאתגרי הגלובליזציה והמחר. לישראל נדרשת הנהגה אמיצה, שתפנים את האמת המרה, שבעידן
הנוכחי צמיחה כלכלית ויציבות חברתית חיוניות הרבה יותר לביטחון המדינה מאשר עוד
אלופים, עוד מטוסים, עוד צוללות ועוד טנקים.
*הכותב הוא יזם היי-טק ומנסח התוכנית הכלכלית של מפלגת "העבודה"
ידיעות אחרונות | יום שלישי, י"ג בכסלו תשס"ה
23.11.2004
