עובדים יותר, מרוויחים פחות
עופר קורנפלד
בשלוש השנים האחרונות האזרחים בישראל עובדים יותר, מייצרים יותר בכל שעה
ומקבלים שכר שהולך ופוחת. הצמיחה שמורה לבעלי ההון בלבד
מדדים המרכזיים על שוק העבודה, שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מייד עם
סיו ם שנת 2004, מלמדים שוב כי הצמיחה המדוברת במדינת ישראל היא צמיחתו של ההון ,ולא
צמיחתם של האזרחים העובדים.
מהנתונים עולה כי ב-2004 השכר ברוטו לשעת עבודה במגזר העסקי שוב
נשחק, ובאותה עת התפוקה לשעת עבודה במגזר העסקי שוב עלתה.
בשלוש השנים האלה גדל הפריון לשעת עבודה במגזר העסקי ב-10 אחוזים. באותה
עת ממש ירד השכר לשעה במגזר העסקי ב-10 אחוזים. כלומר, בשלוש השנים האחרונות
האזרחים בישראל עובדים בהיקף שעות גדול יותר, מייצרים תפוקה רבה יותר בכל שעה,
ומקבלים שכר שהולך ופוחת.
כאשר התפוקה עולה והשכר יורד, נהנים מכך בעיקר בעלי ההון והמשקיעים.
המדינה גובה פחות מסים, העובדים מקבלים פחות שכר, ואילו לחברות ולבעליהן נרשם רווח
גבוה יותר. בשלוש השנים האחרונות עבר המשק הישראלי ממיתון ומהתכווצות לצמיחה חלקית.
למרות השינויים הכלכליים המחזוריים, הרי שבכל תקופת השינוי, הפריון לשעת עבודה עלה,
בעוד שהשכר לשעה ירד.
מדיניותו של שר האוצר נתניהו פועלת על-מנת לחזק מגמות אלה. באמצעות
ביטול קצבאות והקשחת התנאים לקבלתן, נדחקו עשרות אלפי אנשים אל שוק עבודה נטול
עבודה. יאוש ורעב, הדוחקים אנשים אל השוק, מעלים את הביקוש לעבודה. כאשר הביקוש
לעבודה עולה, והיצע העבודה כמעט ואינו משתנה, פועלת כלכלת השוק באורח מיידי ואכזרי.
שכר העבודה יורד ותנאי העבודה נשחקים.
הפולחן של אלוהי הצמיחה, שבמרכזו הכהן הגדול נתניהו ושמשיו באוצר, משתק
את פעילות הממשלה ומונע את השגתם של יעדים כלכליים חיוניים. אילו הסגידה לכלכלת
השוק היתה פחות עיוורת, אולי היה נתניהו מצליח לראות את הנזקים החמורים שגורמת
מדיניותו לתשתית האנושית והחברתית של ישראל.
כיום ברור לכל מתבונן, כי פירות הצמיחה הכלכלית של מדינת ישראל אינם
מגיעים לכל חלקי החברה. קיומם של עסקים רבים בישראל מתבסס על ניצול מצוקתם של מחפשי
העבודה הנואשים, ועל שחיקת שכרם של העובדים העניים. כבודם של אנשים רבים מושפל עד
עפר, כאשר השכר עבור עבודתם אינו מספיק עוד כדי לפרנס את משפחתם והם נזקקים לחסדים.
לישראל נדרשת היום הנהגה כלכלית שתוביל מדיניות של כלכלה אקטיבית עם
יעדים נוספים, מלבד צמיחה. בשוק העבודה שני היעדים הראשיים הנם הורדת שיעור האבטלה
והעלאת השכר לשעה.
מדיניות הכלכלה האקטיבית תעודד אנשים להצטרף למעגל העבודה באמצעות הנהגת
מס הכנסה שלילי. המדיניות תכלול גם פעולות להעלאה של ההון האנושי, באמצעות תמיכה
בשדרוג מקצועי, קריירה שנייה והשכלה למבוגרים. הגדלת היצע העבודה בשוק תבוצע על-ידי
השקעה בתשתיות, שתבוצע בעבודת ישראלים. שיווי המשקל החדש בשוק העבודה יאפשר לשכר
לעלות, יחד עם העלייה בתפוקה.
הכותב הנו מנסח התוכנית הכלכלית של מפלגת העבודה
יום א', י"ג בשבט תשס"ה 23.1.2005
