חכם על חלשים

עופר קורנפלד

שר האוצר מתחמק מהתמודדות עם המונופול המסוכן ביותר: הבנקים

סיכום שנת התקציב הראשונה של שר האוצר בנימין נתניהו, והתקציב הצולע לקראת 2004, הזכירו לרבים מאתנו מדוע רק לפני ארבע שנים בעטו אותו אזרחי ישראל ממשרד ראש הממשלה. נתניהו, שהגיע לקו הגמר של התקציב בלי רזרווה אבל עם העלאות מסים, בלי כיסוי לרשויות המקומיות ולדרישות הביטחון אבל עם הסכם כניעה להסתדרות, הוא בדיוק אותו נתניהו שפתח את "מנהרת הכותל" וסגר על הסכם חברון, דובר רהוט ואינטליגנטי אבל חלש.

בכל שכונה אפשר למצוא ילדים כמו שר האוצר, דיבורם קולח וקולני וסביבם תמיד ריב ומדון. לרגע נדמה שהם מנהיגים אמיתיים, אבל מבט מקרוב מגלה שהם נטפלים דווקא לחלשים שבחבורה, מזנבים דווקא בשולי המעגל החברתי, הכל בתקווה למשוך קצת תשומת לב ולהיות מקובלים על הילדים הגדולים.

הכרעת הבוחר הישראלי ואילוצים פוליטיים של ראש ממשלה משותק ושותק הציבו בעמדת שר האוצר, הממונה על המנוע הכלכלי של ישראל, את בנימין נתניהו. נתניהו הוא פוליטיקאי מחונן שמזהה את הנכונות הציבורית לשינוי רדיקלי ומדבר בהתאם, אבל הוא גם אדם שבמבחן הביצוע יתחמק מכל הכרעה שיש בה כדי לפגוע בסיכוייו להיבחר שוב כראש ממשלה. נתניהו הפוליטיקאי ידבר בקול ברור על שינויים מבניים ופירוק מונופולים, אבל נתניהו שר האוצר יתחמק מהתמודדות עם המונופול הראשי של הכלכלה הישראלית - הבנקים.

משק חלב ריכוזי אכן גורם לאי יעילות וייתכן שאף גורר מחיר גבוה מדי לחלב ולמוצריו, אבל מחיר החלב מעולם לא גרם לקריסתו של משק לאומי בעולם. חוסר התחרות בנמלי ישראל אכן מוריד את איכות השירות הניתן ליצואנים ויבואנים, מאפשר לוועדים חזקים להגן על שכר הגבוה ביחס לפריון ואולי אפילו מעלה את מחיר השינוע לישראל וממנה; אבל מחיר שינוע גבוה אינו ממוטט כלכלות לאומיות. מונופול של בנקים על אספקת הון למשק, שגורם לאי יעילות בשוק ההון ולמחיר גבוה של הכסף, יכול לא רק להכשיל כלכלות אלא גם לגרור אותן למיתון מתמשך, כפי שקרה למשל ביפאן.

שליטתם של הבנקים בקרנות איפשרה את משבר ויסות מניות הבנקים ב-1983 וחייבה את הלאמתם של הבנקים, כדי להציל את כלכלת ישראל. היותם של בנק לאומי ובנק הפועלים מונופול איפשר להם את הטעות החמורה של אספקת אשראי זול מדי, ובלי ביטחונות מספקים, לעשירי ישראל. שליטתם של הבנקים בחברות כרטיסי האשראי, בקרנות השונות ובשוק הביטוח מאפשרת להם להתעמר באזרחים הקטנים. הם עושים זאת באמצעות העלאת מחירי העמלות וריבית רצחנית, באמצעות התניית שירות בשירות ובאמצעות שיווק אגרסיווי של קרנות כושלות כדי לגבות עוד דמי ניהול. על כל החטאים האלה הם מוסיפים חנק סדרתי של עסקים קטנים, הנאנקים תחת עול המיתון.

שוק הון מודרני ותחרותי הוא תנאי הכרחי ליצירת החיבור בין הכסף הישראלי ליוזמה הישראלית, והחיבור הזה חיוני לצורך צמיחתם של אזרחי מדינת ישראל. כדי למלא את תפקידו באמונה, נתניהו חייב להשתמש בכוחו של השלטון ובשליטת הממשלה בבנק לאומי ובבנק דיסקונט כדי לפרק את דינוזאור הבנקים, להפריד את הקרנות וחברות האשראי מהבנקים, ולעודד את יצירתם של מתווכים פיננסיים נוספים ומגוונים.

לישראל דרושים מנהיגים מכוננים, בדמותו של המעצב הגדול של ארצות הברית תומס ג'פרסון, האיש שכתב: "הבנקים מסוכנים לחירותם של האזרחים יותר מאשר קיומם של צבאות מאיימים". לאסוננו אנחנו תקועים עם נתניהו, איש מכירות מלוטש עם טוש ביד, שחכם על החלשים אבל פוחד להתעסק עם הילדים הגדולים באמת בשכונה הכלכלית שלנו - עם הבנקים.

* הכותב מופיע ברשימת מפלגת העבודה לכנסת, מראשי פורום "הדור הבא"